בקעת בית כרם הינה הבקעה החוצצת בין הגליל העליון לגליל התחתון. מקור שמה הוא בכרמי הזיתים הרבים המעטרים אותה.
 
בקעת בית כרם היא הצפונית שבבקעות הרוחב של הגליל התחתון. בצפון היא גובלת בגליל העליון - מתלול צורים, הר חלוץ, הר שזור ומורדותיו של הר האר"י, ואילו מדרום לה שוכנים הר גילון, הר כרמי, גבעות כרמיאל,הר כמון, והר חזון, השייכים לרכס הרי שגור. ממערב תוחם אותה הר גמל, ואילו ממזרח לה נמצאת בקעת חנניה, שהיא למעשה שלוחה של בקעת בית כרם.
 
התוואי של הבקעה נקבע בעיקר על ידי מתלול צורים. שיפועיו מתמנים ממערב לשגור ונחף, שם עולות הדרכים צפונה, לגליל העליון. נחל שגור ונחל שזור מתנקזים מדרום לה, לעבר נחל חילזון, בעוד שנחל צלמון מנקז את בקעת חנניה, השלוחה המזרחית של הבקעה.
 
בקרבת הכפר מג'ד אל-כרום נושקת בקעת בית כרם לבקעת מגד, הנמצאת דרומית לה, בין הר כרמי להר גילון. ניקוזה הלקוי של בקעת מגד משפיע על בקעת בית כרם, שחלקה המערבי נעשה בוצני בחורפים.
 
חשיבותה האסטרטגית של הבקעה
הבקעה מהווה את הדרך הקצרה ביותר בין הים התיכון לבקעת הירדן ולכן ככל הנראה שימשה כהסתעפות מזרחית של דרך הים העתיקה. בשל קשיי מעבר במערב הבקעה, בשל קניון נחל שגור ובוצניות האדמה בחורף, היו תקופות בהן עברה הדרך מצפון לבקעה.
 
בימי בית שני, הועדף הנתיב מדרום לבקעת בית הכרם, דרך שפרעם, ציפורי, ומשם לבקעת חנניה. ניתן לראות זאת על ידי שרידי היישובים מתקופה זו המרוכזים בבקעת חנניה ולא בבקעת בית הכרם.
 
חשיבותה של הבקעה עלתה שוב בהתקופה הצלבנית, עם עליית חשיבותן של עכו וצפת, והפיכת האחרונה למנזר צלבני חשוב. מתקופה זו נשתמרה כנסייה בדיר אל-אסד.
 
מהתקופה הממלוכית, ועד תום השלטון העות'מאני התחרה הנתיב העובר בבקעת בית הכרם בנתיב עכו-שפרעם-ציפורי-נצרת.
 
הבקעה נעשתה עבירה בכל ימות השנה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 כתוצאה מעבודות ניקוז והכשרה, ובשנות ה-30 נסלל בה כביש מודרני.
 
הבקעה כיום
 
בשל מיקומה הגאוגרפי, גם כיום משמשת בקעת בית הכרם כעורק תחבורה ראשי, ועובר בה כביש 85, מעכו לצפת. כמו כן, עולה ממנה כביש לאזור חבל תפן מצפון, ונמתח כביש אחר לעבר מועצה אזורית משגב שבדרומה.
 
לכפרים הערביים השוכנים בבקעה, מג'ד אל-כרום, דיר אל-אסד, בענה, נחף, סג'ור, וראמה, הצטרפה ב-1964 כרמיאל, הקרויה על-שם הבקעה, שנהייתה לעיר המרכזית בה. עם הזמן נבנה ממזרח לעיר, ממערב למושב שזור, אזור תעשייה גדול המספק תעסוקה לתושבי האזור. בנוסף, הוקמו סביב הבקעה בשנות ה-70 וה-80 מצפים לחיזוק היישוב היהודי בה, כגון כמון, גילון ולבון.